אותן פעולות, תוצאה אחרת: למה יועץ אחד מצליח והשני נתקע

לקחתם פוסט של מישהו שהתפוצץ.

העתקתם אותו כמעט מילה במילה, בדיוק כמו שאמרו לכם.

ואצלכם? כלום. שקט.

אני רואה את זה קורה כל הזמן. יועץ בא אליי ואומר: שמעון, לקחתי את הפוסט שעבד לך מצוין, פרסמתי, ולא קרה שום דבר. איך יכול להיות?

וזאת בעצם אותה שאלה ששני יועצים שואלים את עצמם כל בוקר. אני עושה בדיוק מה שהוא עושה. אותם סרטונים, אותם פוסטים, אותה כמות. הוא מצליח, ואני לא. למה?

ישבתי על זה הרבה, כולל עם אודי נצר בפודקאסט, וגירדנו את הראש עד שהגענו לשתי מסקנות. שתי סיבות סמויות שאף אחד לא מדבר עליהן, כי אי אפשר להעתיק אותן.

בואו נפרק את שתיהן.

קודם כל, האמת המשחררת: רובם בכלל לא באמת עושים

לפני שנצלול, צריך לומר את זה בכנות.

ברוב המקרים, כשמישהו אומר "אני עושה את הכל ולא מצליח", הוא פשוט לא עושה בפועל.

המוח עובד שעות נוספות. מתכנן, חושב, מדמיין פוסטים, בונה אסטרטגיות בראש. ובפועל? יוצא החוצה פעם בשבוע, אם בכלל.

אז לפני כל דבר אחר, תהיו כנים עם עצמכם. אתם באמת בחוץ כל יום, או שרק הראש שלכם עסוק?

אבל נניח שכן. נניח ששני יועצים באמת עושים בדיוק אותו דבר. כאן נכנסות שתי הסיבות.

הסיבה הראשונה: מיצוב, או בשפה פשוטה, בידול

זאת הנקודה הראשונה, והיא הבסיס להכל.

מי שלא מיצב את עצמו, לא משנה מה יעשה, אנשים לא מתחברים אליו. פשוט כי הם לא יודעים מי הוא.

תחשבו על זה רגע. יש היום אלפי יועצי משכנתאות. יועץ שהוא עוד אחד ש"עושה את כל סוגי המשכנתאות" הוא בעצם שקוף. אין סיבה לזכור אותו.

מיצוב זה בעצם בידול. זה לבחור תת נישה, ולמצב את עצמכם בתוכה כמומחים.

זה לא אומר שאתם מוותרים על שאר העבודה. אתם עדיין עושים הכל. אבל בעיני עצמכם ובעיני הסביבה, אתם "המומחים ל...". וברגע ששני יועצים עושים בדיוק אותו דבר, למי שמיצב את עצמו יש סיכוי הרבה יותר גדול לנצח.

תסתכלו על מרטין בוקסדורף. הוא מיצב את עצמו כבולדוג, מומחה למסורבים ולתיקים מורכבים. מאוד מאוד נישתי, ובדיוק לכן מאוד ויראלי. אני מיצבתי את עצמי כ"כריש הוורוד". לקחתי את מי שאני, את הצדדים האישיים שלי, ושמתי אותם בפרונט.

על מה ממצבים את עצמכם: תשוקה או אישיות

אז איך בוחרים על מה למצב? הבידול חייב להישען על אחד מהשניים, או על שניהם ביחד:

1. תשוקה. תחום שבאמת אוהבים ושבוער בכם. כלכלת המשפחה, תיקים מורכבים, מחזורים, מחיר למשתכן. מה שגורם לכם לרצות לדבר עליו שעות. תמצאו את התשוקה שלכם, ותבנו סביבה את המיצוב.
2. אישיות. מי שאתם. מרטין בחר בבולדוג כי זה מי שהוא. אני בחרתי בכריש הוורוד כי אני גם חד וגם רגשי ומכיל. קחו את התכונות שהכי מאפיינות אתכם, ותבנו מהן דמות.

הדבר הכי חשוב: זאת עבודה פנימית, והיא לוקחת זמן. לשבת עם עצמכם, או עם מנטור, ולזקק מה הייחודיות שלכם. זה לא קורה ביום אחד. אבל בלי זה, כל השאר בנוי על חול. מי שעוד לא בנה את המותג האישי שלו, שם מתחילים.

הסיבה השנייה: אנרגיה, הדבר שאי אפשר להעתיק

עכשיו לחלק שהכי קשה להסביר, ובדיוק לכן הוא כל כך חזק.

קחו את אותו פוסט בדיוק. תנו לשני אנשים שונים לכתוב אותו, במילים קצת אחרות. רמת האנרגיה שעוברת לצד השני תהיה שונה לגמרי.

האנרגיה לא עוברת רק בסרטון, בטונציה או בהבעה. היא עוברת בין המילים. בבחירת המילה. בכמה הדבר הזה באמת צרוב בכם.

אודי אמר לי משפט חד: אפשר לקחת את אותו פוסט בדיוק, ואצל בחור צעיר ורעב הוא ייצר פי 3 תוצאות, כי האנרגיה שלו עברה דרך המסך.

וזה, אגב, בדיוק המקום שבו הרבה אנשים נכשלים היום עם בינה מלאכותית.

למה בינה מלאכותית לבדה נכשלת

אני אוהב בינה מלאכותית. אני משתמש בה כל יום כדי לחשוב ולסדר רעיונות.

אבל תקשיבו טוב. פוסט שהצ'אט כתב, ששמים אותו בטלפרומטר ומקריאים מילה במילה בלי שזה צרוב בנשמה, לא יוצא אותו דבר.

יש משפט שמתאר את זה מושלם. אם היו מחברים גלאי דופק לתוכן בינה מלאכותית טהור, התגובה הייתה: "נכתב על ידי גוויה".

זה בדיוק זה. תוכן בלי דופק. הקורא אולי לא ידע להסביר למה, אבל הוא מרגיש את זה, ומגליל הלאה.

אני עצמי מקליט עם טלפרומטר לפעמים. אבל אני לא מקריא ממנו. אני שם שם את המילים שלי, את המחשבות שעולות לי באותו רגע. הבינה המלאכותית עוזרת לי לחשוב, לא לדבר במקומי.

דוגמה מהשטח: השקיעה שהביאה פי 4 צפיות

רוצים לראות כמה אנרגיה משנה? הנה מקרה אמיתי שקרה לי השבוע.

ישבנו עם אודי מ-12 בצהריים עד 8 בערב על עבודה. לקראת הסוף השמש התחילה לשקוע, וראינו כדור אש בשמיים. צילמתי אותו, וכתבתי משפט אחד: בסיומו של יום מעניין עם אודי.

הסטורי הזה קיבל 400 צפיות. אני בדרך כלל מגיע ל-100, אולי 150.

למה? כי האנרגיה האמיתית של הרגע יצאה מהתמונה ומהמילים. אנשים מריחים דבר אמיתי.

אבל אנרגיה נמוכה עדיפה על שקט

פה יש ויכוח בין אודי לביני, ואני רוצה שתשמעו את שני הצדדים.

אודי אומר: אל תעלו שום דבר אם אתם לא במוד של אנרגיה ותשוקה. סרטון עייף רק יזיק.

ואני חולק עליו. אני חושב שעדיף להעלות משהו באנרגיה נמוכה מאשר לא להעלות בכלל.

למה? כי מי שמחכה שתמיד יהיה בשיא, יעברו עליו שבועות שלמים של שתיקה. ובזמן הזה שוכחים אותו. עדיף שיראו אתכם גם בירידה, וימשיכו לראות אתכם, ולאט לאט תצמחו לתוך האנרגיה.

יש לי חברים שאומרים לי: שמעון, השתפרת בסרטונים בצורה מטורפת. זה קרה כי המשכתי גם בימים הפחות טובים.

רק דבר אחד. אנרגיה נמוכה זה בסדר. דיכאון לא. את המכות של החיים משאירים מחוץ למצלמה.

למה כל זה לוקח זמן, וזה מה ששובר אנשים

הנה מה שהכי שובר יועצים.

בא אליי מישהו מתוסכל: עשיתי, לא הצליח. עשיתי, לא הצליח.

אני שואל: כמה זמן אתם עושים את זה כמו שצריך?

התשובה כמעט תמיד: חודש.

תגידו, אם הייתם הולכים לכל מקצוע אחר, ואחרי חודש שואלים "איפה התוצאות", לא היו צוחקים עליכם?

מיצוב, אנרגיה, קול אישי, ביטחון מול מצלמה. כל אלה שרירים. הם נבנים לאורך זמן, פוסט אחרי פוסט. אין כאן כפתור קסם.

זאת בדיוק ההתפתחות האישית שקורית מאחורי הקלעים של השיווק. אתם גדלים כאנשים, ובדרך התוצאות מגיעות.

הסוד האמיתי: העשייה עצמה היא ההצלחה

אני אגלה לכם איך אני חושב, וזה משנה הכל.

כשאני מעלה פוסט, לא מעניין אותי כמה צפיות יהיו. באמת שלא.

אני יודע שאעשה 100 פוסטים. 300 פוסטים. 1,000 פוסטים ו-1,000 סרטונים. ובסוף זה יקרה. גם אני אגדל, גם אהיה עקבי יותר, גם האלגוריתם יעבוד לטובתי, גם הסיכוי עולה. הכל עובד לטובתי.

ברגע שמנתקים את העשייה מהתוצאה, ומחליטים שעצם זה שעשיתם הוא כבר הצלחה, משתחררים.

וכאן נכנס עוד דבר שגיליתי. ברגע שיש למי לדווח, פתאום זזים אחרת. יש משהו בזה שמישהו שואל אתכם בסוף השבוע "עמדתם ביעד?" שמעלה לכם את האנרגיה בלי לשים לב. לכן אנחנו מלווים אנשים, ולא רק נותנים להם חומר.

אז מה עושים מחר בבוקר

בואו נסכם לפעולה, כי יישום או כלום.

1. תמצבו את עצמכם. תבחרו תת נישה, מבוססת תשוקה או אישיות, ותתחילו לדבר ממנה. לא עוד "יועץ שעושה הכל".
2. תשימו אנרגיה אמיתית. תכתבו על מה שבוער בכם. תנו לבינה המלאכותית לעזור לכם לחשוב, אבל שהמילים והדופק יהיו שלכם.
3. תהיו עקביים, גם בלי אנרגיה. עדיף משהו בחוץ מאשר שתיקה. רק לא דיכאון.
4. תנתקו את העשייה מהתוצאה. תחליטו שהעשייה עצמה היא הניצחון, ותנו לזמן לעבוד.

שני יועצים יכולים לעשות בדיוק אותו דבר, ולקבל תוצאה הפוכה. עכשיו אתם יודעים למה.

לא הידע המקצועי מכריע. המיצוב והאנרגיה מכריעים.

יישום או כלום.

שאלות נפוצות

למה העתקתי פוסט שעבד למישהו אחר, ואצלי הוא לא עבד?

כי פוסט הוא רק המילים על המסך. מה שגרם לו לעבוד אצל המקור זה שני דברים שאי אפשר להעתיק: המיצוב שלו, אנשים כבר יודעים מי הוא ולמה להקשיב לו, והאנרגיה האישית שעברה דרך המילים. בלי אלה, אותו טקסט בדיוק נוחת אחרת.

כמה זמן לוקח עד שרואים תוצאות משיווק אורגני?

הרבה יותר מחודש. מיצוב, קול אישי וביטחון מול מצלמה הם שרירים שנבנים לאורך חודשים של עקביות, לא של ימים. מי שמצפה לתוצאות אחרי 30 יום, פשוט חסרות לו פרופורציות. תתחייבו לתהליך, לא לתוצאה מיידית.

מותר להשתמש בבינה מלאכותית לכתיבת תוכן?

כן, ככלי חשיבה וסידור רעיונות. לא ככותב במקומכם. תוכן בינה מלאכותית שמעתיקים ומקריאים בלי שהוא צרוב בכם, הקורא מרגיש שאין שם דופק. תנו לה לעזור לכם לחשוב, ותוסיפו את המילים, השפה והאנרגיה שלכם.